טל נ' חטיפים מן הטבע בע"מ ואח'

פסק דין

1.פסק דין זה ניתן על פי סעיף 79א לחוק בתי המשפט {נוסח משולב}, התשמ"ד – 1984, וזאת בהתאם להסכמת הצדדים.

2.עסקינן בתאונה מיום 13.10.06 שארעה לתובעת, לטענתה, בעת שעבדה במפעל הנתבעת מס' 1, במהלך עבודות ניקיון קדחתניות לקראת ביקורת של משרד הבריאות. התובעת טוענת, כי בעת שעסקה בשאיבת פס הייצור באמצעות שואב אבק תעשייתי "מעדה על כבל מתח החשמל העבה", נחבטה בעורפה במעקה ונפלה קדימה תוך שנפגעה בכל חלקי גופה ונגרם לה חתך עמוק בזרוע (להלן: "התאונה").

3.התובעת הינה ילידת 1952 וכתוצאה מהתאונה אובחנו אצלה חבלה ביד שמאל וחתך באמה. ידה נתפרה והיא קיבלה טיפול תרופתי ופיזיותרפי. לתובעת ניתנו 40 ימי אי כושר ובפניי הוצגו תמונות אשר משקפות את הצלקת שנותרה בידה. היא עותרת לפיצוי בגין נזק לא ממוני, הפרשים של הפסדי שכר בעבר, גם לאחר שפוטרה מעבודתה, עזרת צד ג' והוצאות.

לעניין האחריות נטען, בין היתר, כי הנתבעת מס' 1 לא דאגה למנוע החלקה, לסימון בולט של כבלי החשמל והציבה עובדים שאינם מיומנים.

4.ב"כ הנתבעות חלקה על קיומה של אחריות והציגה לבית המשפט את תמונות שואב האבק שלדידה הינו שואב "רגיל" – אולי "גדול קצת יותר", אך אינו תעשייתי.

לפי ב"כ הנתבעות, מדובר בעבודות ניקיון שגרתיות שהיו מוכרות לתובעת שעבדה במפעל כשנה עד לאותו מועד. מכל מקום, נטען, כי אין בעבודה עם שואב אבק שום סיכון מיוחד ולכן אין להטיל על המעביד חובת זהירות קונקרטית ואין לומר כי הוא התרשל. (ב"כ הנתבעת הפנתה לטופס בל-250 שם נכתב כי התובעת "דרכה על צינור שואב האבק").

בנסיבות אלה סבורה ב"כ הנתבעות כי דין התביעה להידחות, לחלופין שיש להטיל על התובעת אשם תורם שלא יפחת מ- 70%.

לעניין הנזק נטען, כי התובעת נפגעה אך ורק באמה שמאל וכי התלונות הנוספות נולדו רק לאחר מספר שבועות ואינן קשורות לתאונה. התובעת נעדרה מעבודתה למשך כחודש וחצי בלבד ומעבר לכך לא נגרם לה שום הפסד שכר. הצלקת שנותרה לתובעת היא מזערית ואין לה כל משמעות או השלכה אסתטית או תפקודית.

5.לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים, התרשמתי מהצלקת בתמונות ועיינתי במסמכים ובתמונות השואב שהונחו בפניי, ובשים לב להעדר נכות רפואית ולמחלוקת בין הצדדים לעניין החבות, שוכנעתי שיש לפסוק לתובעת פיצוי בסך כולל של 4,500 ₪ בגין כל ראשי הנזק הרלוונטיים נכון להיום ומעבר לתקבולי המל"ל.

6.קביעתי זו הינה בשים לב לפיצוי בגין כאב וסבל, בהתחשב בחבלות, בטיפולים הרפואיים ובצלקת שנותרה וכן לתקופת אי הכושר של 40 יום. התחשבתי גם בקיומה של עזרת צד ג' מסוימת. קביעה זו גם מגלמת בתוכה את המחלוקת שתוארה לעניין האחריות לתאונה, לרבות שאלת האשם התורם של התובעת.

7.אשר על כן, אני מחייב את הנתבעות ביחד ולחוד לשלם לתובעת סך של 4,500 ₪ בתוספת שכ"ט עו"ד בשיעור 17.5% + מע"מ כחוק. כמו כן, יחזירו הנתבעות לתובעת את האגרה ששילמה.

חיובים אלה ישולמו תוך 30 יום, שאם לא כן, יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

נוכח מהות ההליך והשלב בו נמצא התיק, ניתן בזאת פטור מיתרת אגרה.

המזכירות תשלח עותק פסק הדין לב"כ הצדדים.

ניתן היום, ו' ניסן תשע"א, 10 אפריל 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: